רש"י על בבא מציעא מ׳ ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:י״ב רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:י״ד »

13 אֶלָּא כִּי הֵיכִי דְּמַפְקִיד מְקַבֵּל פְּקָטִים, לוֹקֵחַ נָמֵי מְקַבֵּל פְּקָטִים. וּמִי מְקַבֵּל לוֹקֵחַ פְּקָטִים? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא אָמְרוּ שֶׁמֶן עָכוּר אֶלָּא לַמּוֹכֵר בִּלְבָד, שֶׁהֲרֵי לוֹקֵחַ מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים, בְּלֹא פְּקָטִים.

פירוש רש"י על בבא מציעא מ׳ ב:י״ג

13 לא אמרו שמן עכור אלא למוכר - לא אמרו הפסד עכירת השמן אלא למוכר:

14 שהרי הלוקח מקבל עליו - לפחות ממאה לוגין לוג ומחצה מחמת שמרים לפיכך צריך ליתן לו שמן מזוקק בלא פקטים:

« רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:י״ב רש"י על בבא מציעא מ׳ ע״ב:י״ד »